מסע אינו רק טיול בחלל אלא גם מסע בזמן.
אנחנו נעים כדי להתקדם, כדי להגיע למקום אחר ולרגע אחר בזמן: לעתיד שאנו משתוקקים לו.
עתיד זה יכול להסתתר בכל מקום, אפילו בחולות המדבר, כמו הגרגרים בשעון חול העומדים על סף נפילה.
מסע חיפוש שמציף רגש מסוים: את הריגוש שבחיפוש.
הזמן לא מחכה לאף אחד. הבה נתחיל את הפרק האחרון של סיפורי התעוזה של מזראטי...
אומרים שבלילה הרוח סוחפת את המדבר; אומרים שבבוקר הכול נראה אחרת. רק מי שמכיר אותו היטב יודע כיצד להתמצא, האחרים מנווטים בתוך סופת חול של אפשרויות.
העיר נמצאת כעת מאחורינו, האורות העמומים של הקתדרלה הטכנולוגית המשתרעת לאורך קילומטרים ועל פני דונמים רבים, פגה בהדרגה בדומה לתמרות עשן דקות המסודרות בצורת כישור כדי להאיר את הדרך המובילה אל המדבר. כעת, כל שנותר הוא רק החושך והלילה.
הדרך שמשתרעת לפנינו ניתנת בקושי לזיהוי: סימוני הנתיבים שלה מטושטשים, כשהם מתחת לשכבות של חול עדין עד כדי כך שהוא מלטף את הגלגלים והמרכב כאילו היה אבק.
זה הזמן לעזוב את האספלט, את הזפת השחור ואת הכבישים שכבר נסענו עליהם. אנו פונים ימינה למסלול חלופי, מוקף בדיונות ושיחים הנראים כמו כוריאוגרפיה של עולם אפשרי, הבנוי משלל גוונים בעלי צפיפות משתנה של אפלה. אנו נוסעים קילומטר אחד בקירוב לכיוון לב הלילה והמדבר, עד שהכביש מסתיים. הוא כבר לא לפנינו: העולם מקיף אותנו.
כדי לנסוע במדבר יש להפחית את לחץ האוויר בצמיגים: זו הסיבה שאנו עוצרים. הנהג יוצא מהמכונית ובעזרת מד לחץ נייד הוא מוציא אוויר מהצמיג עם צליל שהוא הסימן היחיד לנוכחות שלו לפני שהוא מתפוגג ברוח. לחץ של 1 באר בכל ארבעת הצמיגים. זו הדרך היחידה להעניק ל-330 כוחות הסוס של הלבנטה Hybrid את האחיזה הדרושה מבלי שהיא תשקע ותתבע תחת הכוח שלה. במקביל, אור עמום מתחיל לצייר קו מוכר שמעניק צורה לחושך. זהו השחר העולה, הפרופיל הנע של מדבר שנפרש על פני קילומטרים רבים לפנינו ושאותו אנחנו עומדים לחצות.
במבט חולף ולא ממוקד, המדבר נראה כמו סיומו של תהליך בן אלפי שנים. שאריות של סלעים קוסמיים, שפוררו על ידי הזמן והשחיקה של שרשרת אינסופית של רגעים, שהולכים וקטנים ונתונים לחסדי הרוח שמעיפה את הגרגרים לשמיים. תהליך יצירת ההרים נבלם, היופי האלגנטי והמסוכן של דברים שמגיעים לקיצם.
אבל הבוקר המדבר נראה אחרת. זה חייב להיות כך. הוא עולם של אפשרויות, של פוטנציאל: עתיד, לא עבר, שנוצר על ידי אלפים רבים של שילובים אפשריים של הגרגרים - שנישאו על ידי הרוח או ביד האדם, לעבר משהו חדש. ים של חול אנטרופי ממתין למחווה, לפעולה, לדחיפה כדי לארגן את עצמו מחדש בעיצוב שיש לו משמעות, גיאומטריה ויופי.
הלבנטה Hybrid לא מפחדת מהפרשי הגבהים של עשרה או חמישה עשר מטרים שמופיעים באופן בלתי צפוי בדיונות במקום זה או אחר. בגוונים של כחול על חום-צהבהב, המנוע נראה כאילו הוא חי, נוהם, כמו ספורטאי במאמץ מרבי, כמו חיה שמתמודדת עם הקשיים של הטבע ואז מתגברת עליהם. בתוך המכונית, לעומת זאת, הרושם הוא של ספינת תענוגות. היא מתגלגלת על עקומות גאוס רכות ואינסופיות ונוגסת בהן, וכשאני מגיע לשיא הדיונה אני רוצה להסתכל לאחור.
השמש עולה כעת והקרניים האופקיות שלה חוצות את החול העולה מהגלגלים האחוריים. כאן נראית הדוגמה, ספירלה מוזהבת שעולה מהחול ועוברת דרך המעגלים, ואני רואה צורות שהן יופי טהור, מיומנות קליגרפית כמו זו של המדינה המארחת אותנו. ברגע זה נראה כי אלפי חלקיקים מרחפים מצאו את מקומם המדויק: הרמוניה חדשה. מנדלה של יופי ועוצמה.
אני נאחז בתמונה זו לפני שהיא נמוגה מיד לאחר מכן. היא תוליד משמעות. אני מביט שוב קדימה ועל קו האופק אני רואה כיפה עגולה כהה המגיחה. היא מתרוממת לאט ואלמלא העובדה שהשמש היא כעת עגולה, הייתי חושב שזהו כוכב אחר המברך את העולם.
רחוק יותר מזרחה מגיחה כיפה נוספת והן מתרוממות יחד לאט, מגיעות לשמש ומכסות אותה, כמו ליקוי חמה של טכנולוגיה והליום. שני כדורים פורחים מלאי אוויר חם משחקים בעצמה של הקוסמוס ושל הלבנטה שלנו. הכול נראה באילו הוא מסתובב, נע לכיוון מסוים, מצייר אורביטלים מושלמים.
כאן, בעולם, בבוקר הזה, קיים רק מלוא כוחו של הטבע, ויש שתי דרכים לחצות את המרחב. ריקוד של טכנולוגיות מעל הקו המעוגל של כדור הארץ, שהוא בתורו מתעורר ונראה צעיר, יפהפה, טהור.
הדרך חזרה העירה היא כמו מסע של גיבור. בעבר היה העולם הישן ולאחר מכן אתגר להתמודד אתו, האתגר הקשה ביותר שאפשר. אתגר שממש כמו המדבר הוא מלא בקשיים, במקומות אפלים, בחולות שיכולים לגרום לך לשקוע. האתגר הוא כעת, הוא אנושי לחלוטין אבל מוביל עבור העולם, עבור העתיד.
הדרך חזרה מסומנת. הרוח ניקתה אותה, וכעת אנו יכולים לראות את העתיד. הוא עשוי מאותם דברים שמהם עשויה כל התחלה: אוויר, מים, אדמה, אש. אבל מרכיבים בסיסיים אלה עברו דרך האדם, שניצל אותם תחילה וכעת מתחיל לתמוך בהם. זו הבנה, זו תחילתו של עידן חדש, זהו מאבק שאנו מאמצים לא כדי לנצח, לאלף או להתנגד, אלא מאבק בהסכמה עם העולם, ולמען העולם. כשאנו חוזרים ממסע, אנו תמיד חוזרים אחרים, במיוחד אם אנו בוחרים בדרך הנכונה.
המסע של מזראטי לקראת חשמול החל בפיתוח גרסאות היברידיות מתונות של הגיבלי והלבנטה, שני הדגמים הראשונים ששיגרו את מזראטי לעבר העתיד. המטרה: לעצב ולייצר את המכונית ההיברידית הטובה ביותר שאפשר, שהיא כל כולה מזראטי, באמצעות הטכניקה והאומנות של תהליך שמתחיל ממסורת ומתפתח עם הטכנולוגיות הטובות ביותר. כפי שאני עשיתי עכשיו בעצמי, מזראטי הביטה לאחור, ומהחולות של העבר, מסופו של תהליך בן מאות שנים, ניסתה לבנות יופי. לחשוב מחדש, להרכיב מחדש, לעצב מחדש. ניקוי העולם על ידי בנייה מחדש של יופי, זו המשמעות של ציור החול הזה. אבל זו אינה מנדלה, זה חזון חדש וקבוע של אנרגיה ויופי.
המסע שלנו עם מזראטי, בשלג, בים ובמדבר, מסתיים כאן.
כך עברנו דרך החלל והזמן; כשאנו לומדים לאן נלך מחר, ומשאירים את האתמול שלנו במצב טוב יותר מאשר אנחנו חווינו אותו.
Related stories
It's time for a new luxury revolution
